ב-1.1.15 נכנס לתוקף מנגנון האכיפה המנהלית בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. מנגנון אכיפה זה מאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להטיל על עוסקים עיצומים כספיים (קנסות) העלולים להגיע לגובה של מיליוני שקלים בגין הפרות לכאורה של סעיפים מסוימים בחוק הגנת הצרכן. למשרדנו ניסיון רב בייצוג של עוסקים בכל שלבי ההליך המנהלי שבמסגרתו הוטל העיצום – החל מהדרישות להמצאת מסמכים, דרך ליווי בחקירות הרשות, הגשת כתבי טענות בשימוע (לאחר קבלת ההודעה בדבר הכוונה להטיל עיצום) ועד לייצוג בערעור בבית המשפט. עו"ד רבינוביץ, שימשה בעבר כעו"ד ומנהלת הלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר במשך עשור, ובמסגרת תפקידה ייצגה את המגזר העסקי בוועדת הכנסת ומול שרים ומחוקקים. לעו"ד רבינוביץ ידע מעמיק על מנגנון האכיפה המנהלית שכן במסגרת תפקידה בעבר כעו"ד ומנהלת הלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר, ייצגה את עמדת המגזר העסקי בדיונים בכנסת בהליכי החקיקה של מנגנון האכיפה בחוק הגנת הצרכן. עיצומים כספיים - התנהלות נכונה בשלב השימוע מול הרשות חוק הגנת הצרכן קובע רשימה ארוכה של הוראות חוק שבגין הפרתן הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן רשאית להטיל עיצום כספי. בגין הפרות קלות יותר ניתן להטיל עיצום של 22,000 ₪ על כל הפרה אם מדובר בתאגיד ו- 7000 ₪ על מי שאינו תאגיד. על הפרות כבדות יותר, וביניהן הטעיה בדבר פרט מהותי בעסקה, יוטל עיצום של 45,000 ₪ בגין כל הפרה אם המפר הוא תאגיד ו-25,000 ₪ אם המפר אינו תאגיד. הרשות רשאית להטיל סכומים גבוהים יותר אם מדובר בהפרה בנסיבות מחמירות או כאשר מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת. על אף האמור, הרשות חייבת לנהוג במידתיות ולכן חשוב לבחון, גם אם בוצעה הפרה, האם אופן הטלת העיצום ובכלל זה חישוב מספר ההפרות היה סביר בנסיבות העניין.